כן, גם שתלים יכולים להיפגע מדלקת. מחלת החניכיים של השתלים (פריאימפלנטיטיס) יכולה להופיע בכל שלב לאחר קליטת השתלים, וכלל שעובר הזמן, הסיכוי לשתלים לחלות בדלקת– עולה.
מהלך המחלה
מיד לאחר התקנת השתלים ובמשך השנים לאחר מכן, מצטברים חיידקים רבים סביב השתלים ובסמוך לקו החניכיים; כך, נוצרת דלקת מקומית שמתבטאת בנפיחות, בדימום ובאודם. אם הדלקת בחניכיים סביב השתל אינה מטופלת מידית, הדלקת מעמיקה – ומתחילה פגיעה בעצם התומכת בשתל, ועלולה להוביל לאובדן השתל.
כמו דלקת חניכיים?
לא. הדלקת סביב שתלים היא חמורה יותר מאשר סביב שיניים, מתקדמת מהר יותר, וקשה לטיפול. בשתלים, בשונה משיניים, קיים מגע ישיר של הדלקת עם העצם סביב השתל. ללא טיפול נכון ומהיר, הדלקת תתקדם.
איך מטפלים בדלקת השתלים?
מכיוון שאחד הגורמים המוכרים הם חיידקי הרובד, הטיפול ניתן תוך שימת דגש על ניקיון הפה והורדת העומס החיידקי והרחקת המשקעים שיוצרים החיידקים, על גבי פני שטח השתלים. במקרים של פגיעה בעצם, קיים צורך בשילוב טיפול אנטיביוטי מקומי, סיסטמי, וכן פעולות כירורגיות.
האם וכיצד ניתן למנוע דלקת זו?
שמירה על ניקיון והיגיינת השתלים והשיניים והקפדה על היגיינת הפה, על בסיס יומיומי – היא המפתח למניעה. בנוסף, יש להקפיד ללכת לתחזוקת שיננית מידי 3-12 חודשים, כל מקרה לפי המלצת הרופא.
לסיכום: דלקת סביב שתלים מתקדמת מהר יותר ועמוק יותר אל תוך העצם, מאשר סביב שיניים טבעיות. חיידקים עוברים מכיסים שאריים סביב שיניים, לרקמות סביב שתלים – ועלולים לגרום לתהליך דלקתי ואף לכישלון השתלים. בקרב אנשים עם מחלות חניכיים, חניכיים בריאות מהוות תנאי סף – לפני החדרת שתלים. כמו כן, לאחר התקנת השתלים, על המתרפא להקפיד על טיפולי תחזוקה סדירים אצל שיננית.
