עישון הוא אחד מגורמי הסיכון המשמעותיים ביותר למחלות חניכיים. הניקוטין מכווץ את כלי הדם הזעירים בחניכיים ומפחית את זרימת הדם אליהן — וזו בדיוק הסיבה שהמחלה אצל מעשנים מתקדמת בשקט.
למה קשה יותר לזהות את המחלה אצל מעשנים
דימום מהחניכיים הוא סימן האזהרה המוקדם והחשוב ביותר למחלת חניכיים. אצל מעשנים, זרימת הדם המופחתת מדכאת בדיוק את הסימן הזה — החניכיים כמעט לא מדממות, גם כשהדלקת פעילה. התוצאה: המחלה מתגלה בשלב מאוחר יותר, כשכבר יש אובדן עצם.
ההשפעה על הטיפול
עישון פוגע גם ביכולת ההחלמה של הרקמות. אצל מעשנים שיעורי ההצלחה של טיפולי חניכיים כירורגיים ולא־כירורגיים נמוכים יותר, וגם שיעורי הקליטה של שתלים דנטליים נמוכים יותר. בטיפולי השתלת עצם והרמת סינוס, העישון מעלה משמעותית את הסיכון לכישלון.
הבשורה הטובה
הפסקת עישון משפרת את מצב החניכיים גם אחרי שנים של עישון. תוך שבועות ספורים זרימת הדם משתקמת, ותגובת הרקמות לטיפול משתפרת. אם אתם מעשנים ומתכננים טיפול חניכיים או שתלים — כדאי לדבר על זה איתי מראש ולתכנן בהתאם.
